פארק הרצליה

פיתוח פארק הרצליה ועדכון התכנון הינם תהליך מתמשך ודינאמי של מעורבות ציבור, חינוך ומחקר מקומי על ייחודיות התהליכים הטבעיים המאפיינים את הפארק.
שטחו הנוכחי של הפארק מהווה פחות ממחצית מכלל שטח הפארק העתידי. תכנית האב של הפארק באה להמשיך לשמר ולחזק את מערכות המים ושלוליות החורף הטבעיות ובמקביל לייצר תשתיות פנאי נוספות לתושבי הרצליה והסביבה.
לצד הלמידה המתפתחת שלנו לגבי הצרכים והציפיות מפארק אורבני מודרני, רכיב מרכזי באסטרטגיית הפיתוח של הפארק היה ההבנה שבשלב א של הפיתוח, יש לענות על צרכי הפנאי והנופש של התושבים, על מנת לחשוף את העושר של המערכות הטבעיות לציבור, לגייס אותו לשמירתן, ובכך לאפשר בשלבים הבאים לפתח את שארית השטח כפארק טבע עירוני שמור.
הפארק ממוקם בשטח הצפה היסטורי המאופיין בבריכות חורף גדולות. הרשת הקיימת של שטחים מוצפים ותעלות הזנה שולבו ברעיון של מערכת מארגנת השואבת את המבנה שלה מצורתו של עץ בעל ענפים מתפרשים, שנתנה לפארק את השפה העיצובית שלו.
שלב א' של פיתוח הפארק כלל בין השאר הסדרת מערכות הניקוז, הקמת אגם ואמפיתאטרון, כמו גם מתקן משחק גדול וייחודי, שירותים ציבוריים ובית קפה ומערכת שבילי ריצה מופרדת, לצד שבילי הליכה ושבילי אופניים השזורים בפארק ומחברים אותו אל סביבתו.

שלבי הפיתוח הבאים תוכננו סביב מערכת בריכות החורף על האקולוגיה המיוחדת שלהן ומגוון בעלי החיים ובפרט בעלי הכנף הנודדים הפוקדים אותן. נוספו משטחי תצפית ומסתורים לצפייה בציפורים, תוך המשך פיתוח מערכת שבילי ההליכה, הריצה והאופניים ואזורי משחק ופנאי.